השבוע אביא את חלקו השני של הפוסט “פרי פורקלושרים” מלפני כשבוע.
אז הבנו איך עובד התהליך, מהי התראה ראשונה על אי תשלום (נוטיס אוף דיפולט) ומהי התראה אחרונה (נוטיס אוף סייל), הבנו איפה נאתר את אותו מידע ומה הוא יכלול (כתובת ופרטים מזהים של הבעלים והמלווה).
היום נעבור על הדרכים המקובלות לפנות לאותם אנשים ולקדם את המידע לסגירת עסקה.
בטרם אתחיל אגע בנקודה שרבים מכם פנו אלי לגביה: איפה נמצא הפאבליק רקורדס? מה הוא פאבליק רקורדס?
פאבליק רקורדס:
פאבליק רקורדס הוא לא מקום אלא ביטוי לכל מה שנרשם בארכיונים ופתוח לכלל הציבור; מסמכים רלוונטיים נמצא בבתי המשפט הרלוונטיים שטיפלו או מטפלים בתיק הנ״ל או באינטרנט (תלוי במחוז ותלוי מה אנחנו מחפשים). על מנת להוציא התראות ישירות, יש לגשת לארכיון (“קאונטי רקורדרס אופיס” או “קאונטי קלרקס אופיס”) ולבקש שיכוונו אתכם לתיקים הרלוונטיים.
חשוב לציין: יש ארכיונים מסודרים יותר ומסודרים פחות. חיפוש נוטיסים בארכיון דורש ידע ודורש זמן רב מאוד.
תוספת חשובה לכתבה הקודמת היא שגם האתר “זילו” (Zillow) נותן מידע על הפרי פורקלושרים (כתובת וסוג הנוטיס שהתקבל).
ועכשיו נמשיך. אז מצאנו את הנוטיסים ויש לנו כתובת. מה עושים עכשיו?
קמפיין דואר:
השיטה השכיחה והמוכרת ביותר בפרי פורקלושרים. המהירות היא המפתח לסגירת העסקה.
בקמפיין דואר ניצור רשימה של כתובות ובעלים לנכסים שקיבלו נוטיס בזמן האחרון. אישית אני פונה לכל מי שקיבל נוטיס לפני שבועיים ולפני ארבעה שבועות, כשלאחרונים אשלח את המכתב הראשון ולאחרונים את המכתב השני. את המכתב אנסח בצורה פשוטה וברורה, לא כחברה גדולה ולא כמשקיע מאיים אלא כאדם פרטי שרוצה לקנות בית במזומן ולשלם את כל עלויות הסגירה והתיווך.
דוגמה לשתי גרסאות של מכתבים (קצר וארוך):
את המכתבים נשלח באופן קבוע למקבלי הנוטיסים החדשים.
כמו-כן, לפחות מכתב נוסף נשלח למי שכבר קיבל מאתנו מכתב קודם (מומלץ לשלוח כ-3-4 מכתבים לבעלים בהפרשים של כשבועיים בין כל מכתב).
קיימות חברות רבות המציעות שירותי קמפיין דואר בעלויות סבירות של כדולר למכתב.
יתרונות: מעבר להקמה עצמה, אין התעסקות קבועה עקב שיחות נכנסות ולא פעולות אקטיביות.
חסרונות: המרה נמוכה יחסית וזמן רב לתוצאות.
מכתובת לטלפון:
עוד שיטה שכיחה היא להמיר את הדואר למספר טלפון. אפשרות ראשונה היא עצמאית דרך אתרים קיימים כגון:Yellow pages, Google, Beenverfied.com .
אפשרות אחרת היא למצוא חברה או אדם פרטי שמתעסק בנושא. פייבר היא פלטפורמה מצוינת לנושא
זה, כששמה של האלטרנטיבה שאתם מחפשים הוא skip tracing.
אחרי שקיבלתם את הפרטים, עליכם להרים טלפון, לנמק בתירוץ כגון ״אני מתקשר לכל בעלי הבתים בשכונה״ ולבדוק אם הוא מעוניין למכור את הבית. נסו לדחוף לפגישה אחרי קבלת כלל המידע הראשוני על הנכס (לפגישה עצמה אתייחס בשבוע הבא).
חסרונות: דורש זמן רב – טלפונים, מעקבי המשך, עבודה עם ספקים נוספים.
יתרונות: המרה גבוהה יותר עקב שיחות יוצאות ולא נכנסות ודחיפה יזומה שלנו לפעולה ולא הסתמכות פסיבית על המוכר שיראה את המכתב וירים טלפון.
דפיקה בדלת:
יש לנו כתובת? יש לנו שם? למה להסתבך ולא פשוט לדפוק על הדלת? כלי שכיח מאוד לאיתור בעלי נכסים בתהליך הפרי פורקלושר. גם פה יש להתחיל בתירוץ איך הגעתם אליהם, ומהר ככל האפשר יש להתקדם לתכל’ס: מוכרים את הבית? (הם לא יודעים שאתם יודעים על מצב המשכנתה שלהם) על הפגישה עצמה נדון בשבוע הבא, אבל רגישות ואסרטיביות הן שם המשחק.
קיימים עוד כמה דרכים לפנות לאנשים אחרי קבלת הרשומות אך אלו הן העיקריות שבהן.
